אבי פייגנבאום

פרופסור אבי פייגנבאום 2010 - 1952

אבי, אבי שלנו.

ילד חמד שגדל בחיק משפחה אוהבת בכפר אתא והקים משפחה נהדרת משלו.

ילדון מקסים שחלם על חיל הים והגשים את חלומו.

שחקן כדורעף מצטיין בקבוצת הפועל קרית אתא וקפטן נבחרת ישראל.

איש אקדמיה פעיל בקהילה שהוציא לאור שני ספרים בעברית ובאנגלית ועסק בחקר אומנות האסטרטגיה הביצועית.

הכל החל כאן, בקרית אתא, אז עיירה קטנה ליד חיפה. ההורים מינה ויצחק הקימו שם בית חם. המשפחה המורחבת חיבקה את האח הקטן של נחמה שגדל והיה לבר מצווה.

כנער הצטרף לקבוצת הכדורעף הפועל כפר אתא, עמה יצא לרייניקנדורף שבברלין, במסגרת חילופי משלחות. הוא ניצב ליד החומה המפורסמת ופרח לצד חבריו.

עד מהרה נבחר כתגלית השנה והוביל את הקבוצה לליגה הלאומית . כפרס, יצאו לטיול ברומניה. אבי מגיש, מנחית ומנהיג את קבוצתו לזכיה באליפות המדינה, אחת מיני רבות שהגיעו בעקבותיה.

הזכיות באליפות, כמו גם בגביע המדינה, אותן הוקירו פרנסי העיר וגם השכנות בחצר הבית, הובילו את הקבוצה לקריירה אירופית. במדיה, כמו גם במדי נבחרת ישראל, רואה הילד משיכון בולגרים את העולם ומרחיב את אופקיו.

בין לבין הוא משתתף בשמחות של חבריו, נושא את אילנה לאישה, לומד בטכניון, משחק בנבחרת אס"א ומחליט לצאת ללימודים בארצות הברית.

הקבוצה מארגנת לאבי, עם פרישתו הרשמית, משחק פרידה מול חבריו מנבחרת ישראל, לצד אירוע מרגש שהוקיר את פועלו.

כיושב ראש הסטודנטים הישראלים באילינוי אבי פעיל בבית הלל, מחבק יהודים אמריקאים אל חיק משפחתו, שומר על כושר בחגיגות יום העצמאות, מסייע לאילנה בלימודי קלינאות תקשורת וזוכה בפרס בינלאומי לעבודת דוקטורט מצטיינת מטעם האקדמיה לניהול.

באוניברסיטת אן ארבור במישיגן הסטודנטים אוהבים את החוקר הצעיר. המשפחה מנצלת את שעות הפנאי לבילוי על שפת האגם. אבי מנסה כוחו גם בשיט, צופה במשחק כדורסל ומשחק שחמט עם טלי ועם קולגה. כשצריך, מפשיל הדוקטור שרוולים ושואב את האבק.

חברים ובני משפחה מהארץ מגיעים לבקר. החיים טובים אבל הם שבים לישראל.

אבי, פרופסור בטכניון, מתמקד בקשר בין אסטרטגיה תחרותית לביצועים עסקיים ומעמיד דורות רבים של סטודנטים, לרבות בכירים במשק השותים בצמא את דבריו.

הוא מכהן כסגן דיקן הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול ומתמנה לראש שטח ניהול אסטרטגי ויזמות.

הפרופסור הצעיר יוצא לכנסים רבים בארץ ומחוצה לה, כנסים אותם הוא מנצל כקרש קפיצה לטיולים משפחתיים. זמן האיכות עם אילנה והילדים מאד חשוב לו.

את יום הולדתו החמישים חוגג אבי, כמה אופייני, באירוע חגיגי שהחל במשחק כדורעף.

הוא ממשיך לשחק ליד הרשת, מקבל את אות וינגייט לשנת 2010, ולוקח חלק במפגש תיעוד בבית פישר, המוזיאון העירוני לתולדות קרית אתא.

כמחנך בהווייתו, חובר אבי לאחים עופר בעניין החממות הטכנולוגיות, מכהן כדירקטור בחברה הכלכלית לפיתוח קרית אתא ומכין תוכנית פיתוח אסטרטגית למנהיגות מנהלים ומפקחים במערכת החינוך ובארגון הספורט בישראל.

טלי, הבכורה, מתחתנת. איתי מכייף עם אבא באמבטיה. מור הקטנה, אותה נהג לקלח בינקותה, כבר חיילת. אורי הקטון הופך את אבי לסבא מאושר. הוא תולה בו עיניים מעריצות וזוכה לפינוקים רבים.

ביולי אלפים ועשר, מוקף בחבריו הטובים הוא עולה למשכן הכנסת בירושלים ומקבל עיטור על מפעל חיים בספורט.

אבי, איש רעים להתרועע, אסטרטג מדהים, כדורעפן בלתי נשכח, בעל אב וסבא מסור, אוהב אוכל, אדם ועם, באקדמיה כמו בחוף הים, היה איש אשכולות לתפארת.

רוחי ליפשיץ, אוקטובר 2010