אביבה דגן

גברת דגן נולדה בשנת 1941 בגייר שהונגריה. בהיותה בת שלוש נשלחה עם אמה לאושויץ ושרדה תודות לבעל מפעל האריגה בו עבדה האם. בשובן להונגריה, אחרי המלחמה, חברו לאחיה, עמו נשלחה ארצה במסגרת "עלית הנוער". בגיל שבע חצי היא מגיעה לכאן, חיה בפנימיות ועם עליית האם ובני משפחתה מצטרפת אליהם.

אביבה, שלמדה הוראה בסמינר הקיבוצים, משרתת בצה"ל כמורה חיילת, משתחררת, עולה על הים כספיקרית באוניות "צים", נישאת וחיה באנגליה. את בנה, החליטה, תגדל בארץ. היא חוזרת לכאן, עובדת כפקידה, כדיילת מכירות ומנהלת חנות פרחים. ב-1991 יצאה לגמלאות ומאז היא מתנדבת.

היא מסייעת לניצולי שואה במסגרת ארגון "עמך", עושה רבות למען כבדי הראיה באגודה למען העיוור ו"בששת", מטפלת במשפחה אתיופית במסגרת גמל"א ומשתלבת ככוח עזר בגן ברוש כסבתת גן נמרצת במיוחד.

לאביבה, ולבעלה דימטרי, בן אחד ושלושה נכדים.