רבקה בן יהודה
רבקה נולדה בשנת 1917 בקובנה שבליטא.
היא גדלה בבית ציוני מסורתי, למדה בבית ספר עברי והייתה חברה בתנועות ה"שומר הצעיר" ו"מכבי".
עם פרוץ מלחמת העולם השניה ברחה המשפחה לברית המועצות. תחילה מצאו עבודה כחקלאים בקולחוז, אחר כך נדדו לטשקנט שבאוזבקיסטן שם עבדה כפועלת בבית חרושת לכותנה.
משהתגייס בעלה לצבא הפולני חברה לפליטים יהודים שמצאו מחסה בטהרן בדרכם לארץ ישראל. מטהרן נסעו ברכבת לקורצ'י שבפקיסטן, משם באוניה לפורט סעיד שבמצרים ושוב ברכבת עד לעתלית, כאן שהתה אצל אחיה בקיבוץ דגניה א'.
כשבעלה שברח מצבא אנדרס, הצטרף ומצא עבודה בבית חרושת אתא עברו לכאן. היא עבדה בחברת "גב ים" ומאוחר יותר השתלבה במועצה המקומית כפר אתא בה כיהנה כמזכירת מחלקת החינוך, התרבות, הנוער והספורט.
בשנת 1978 נבחרה כעובדת מצטיינת בעיריה, שם הייתה אות ומופת לעובד בשרות הציבורי.
עם צאתה לגימלאות פנתה למסגרות התנדבותיות שם עשתה נפלאות במסגרת הביטוח הלאומי, במיוחד בקרב עולי ברית המועצות, עמם ידעה לתקשר בשפתם שלהם.
לרבקה, ולבעלה צבי זיכרו לברכה, נולדו שני ילדים, ארבעה נכדים ושתי נינות.
