דוד שייקביץ

דוד נולד ב-1912 בויעלון שבפולין.

הוא למד בחדר, אח"כ רכש את מקצוע המסגרות ושאף להגיע לארץ ישראל. ב-1935 למחרת נישואיו, עלה ארצה. הזוג הצעיר הגיע לת"א, נדד בארץ בעקבות הפרנסה וב-1940 הצטרף לקרוביו בכפר עטה. דוד עבד כמסגר בביח"ר "צבע" אך עד מהרה הביאתהו פעילותו הציבורית אל המועצה המקומית שם עסק רבות בענייני הפרט ודאג לקידום ורווחת האוכלוסיה. כמעט ארבעים שנה כיהן כסגן ראש המועצה ואח"כ כסגן ראש העיר. בימי המאבק סייע לפעילות "ההגנה" ואף פינה את ביתו לטובת עמדת מגן אסטרטגית.

עם קום המדינה הקדיש את מירב פעילותו לקליטת העולים החדשים. מי במעברה לא הכיר את דוד. לזה חיפש עבודה, לאחר הציע פתרונות דיור, לפעמים גם בביתו שלו, בסיועה הנמרץ של אשתו אסתר זכרה לברכה. גם במסגרת עבודתו בסוכנות היהודית עשה רבות ודאג לצרכים התרבותיים והחברתיים של כולם.השיכונים החדשים היוו כר נרחב לפעילותו. הוא מצא אוזן קשבת במיוחד אצל צבי הרר, ראש העיר הראשון, וטיפח במסגרת הלשכה לשרותים חברתיים את בי"ס מע"ש, המועדון לעוורים ומועדוני הקשישים. דוד עשה רבות למען מוסדות החינוך העצמאי "בית יעקב" ו"תלמוד תורה".

עם צאתו לגימלאות המשיך ללוות רבים מהמפעלים שיזם. גם בערוב ימיו אפשר היה למצוא אותו עושה ימים ולילות במוקד הרפואי במסגרת "המשמר האזרחי".

לדוד שתי בנות, שישה נכדים ועשרים ושנים נינים.