אברהם צדוק
הרב צדוק אברהם ז"ל ב"ר שלום צדוק זצ"ל נולד בראש השנה תרע"א בצנעא, בירת תימן. בגיל צעיר התייתם ועול הפרנסה נפל על כתפיו. אעפ"כ בחר להקדיש את רוב זמנו ביום ובלילה ללימוד התורה. בהתמדה ובשקידה נפלאה ישב בין ברכי גדולי הרבנים שבעיר וכבר מגיל צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדים.
בדרך זו עלה ונתעלה עד שנתמנה לרב ומורה צדק של בית הכנסת "בית אלכחלאני" בעיר.
בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל והתיישב במחנה עולים בקרית שמואל שליד חיפה, שם דאג לטפח את המשך החיים הקהילתיים והדתיים.
לארח מכן עבר עם הקהילה לקרית בנימין הסמוכה ובנה במקום במסירות נפש את התשתית הדתית, בית כנסת גדול- מרכז ואבן שואבת לתורה ולתפילה, מקוה טהרה ותלמוד תורה.
בשנת תשי"ב נתמנה רשמית כרב המקום והסביבה.
משאת חייו היתה לחנך את ילדי ישראל ולשלחם ללמוד בישיבות ובכך לשמרם מן הרוחות הרעות הנושבות ברחוב. כאיש אמת שלא חת מפני איש נדרש לעיתים להילחם בחירוף נפש נגד המפלגה השלטת.
תפילותיו היוצאות ממעמקי הלב ובפרט בימים הנוראים היו לשם דבר. את נעימותיו והשתפכותו לפני בורא עולם אין לתאר במילים, " אשרי עין ראתה כל אלה". במשך למעלה משישים שנה הרביץ תורה ברבים לקהל עדתו, בלילות כבימים, והנהיגם ביד רמה.
סמל ומופת היה בגדלותו התורנית. בקיאותו המקיפה בש"ס ופוסקים לצד פקחותו, נועם הלכותיו, ענוותנותו, טוב ליבו וגמילות חסדיו גרמו לכך שהיה אהוב ונערץ על הכל, קטן כגדול, תל תלפיות לכל בני העדה.
השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה ביום ט' אלול התשנ"ח.
השאיר אחריו דור ישרים יבורך, בנים, חתנים, נכדים ותלמידים רבים, תלמידי חכמים ומרביצי תורה.
כתב: בנו.
