יש אבנים עם לב אדם
שימור אתרים היסטוריים הוא ביטוי לתרבות חברתית וליכולתו של הציבור להשקיף על המציאות בהווה בפרספקטיבה של המשכיות ורצף ולהתבונן על קיומו כעל נדבך במציאות יציבה ולא כאפיזודה אקראית. התעמקות בנושא תחזק הזיקה למקום המגורים.
לסוגיית שימור אתרים מספר היבטים:
הזהות האורבנית
הערכה למורשת העבר. כל עיר מחפשת לעצמה זהות ייחודית שתתמצה בתכונות שיבחינו בינה לבין שכנותיה. שימור מבנים היסטוריים משביח את הנוף הבנוי ומעניק לעיר מקומות בעלי אופי וייחוד.
העיר ניצבת כיצירה בעלת עומק, מורכבת, מסקרנת, עשירה ומעל הכל - מזוהה.
הזמן
שימור אתרים אינו מבטא געגועים לעבר אלא מבקש ליצור עתיד הנשען על תוקף פיזי וגשמי של זיכרון היסטורי. באמצעות השימור אנו מתגברים על הבליה הטבעית שמחולל הזמן והבתים הנותרים, כאיבר בנוי, מעניקים יציבות וביטחון ברצף הקיומי. הם אוצרים בחלליהם את העבר ומקרינים אל ההווה והעתיד.
האסתטיקה
המבנה המשופץ יפה יותר ממבנה חרב. עיר שבתיה מטופחים יפה יותר מעיר שבתיה מוזנחים: השימור אינו מעודד התנהגות של "שב ואל תעשה" כלומר יישאר הבית כחורבה ובלבד שיישאר, אלא מעודד התנהגות של "קום ועשה" כלומר יש לשפץ את המבנה ברגישות ובאהבה, ליישר את קמטי הזמן ולהשיב לו את איכויותיו האסתטיות, כפי שביקשו מתכנניו ובוניו.
כלכלה
שימור אתרים כרוך בכסף רב בשל מחיר הקרקע עליה ניצב הבית המיועד לשימור, ועלות השימור ואחזקת המבנה המשומר. מצד שני לאחר השימור עולה ערך המבנה השמור וגם הערך המוסף התרבותי שאותו אין להעריך בכסף. הניסיון המצטבר מוכיח שהשימור מעניק תשואה כלכלית גבוהה, תדמית הסביבה משתפרת, הביקוש עולה, היזם מרוויח כסף והציבור מרוויח נוף ותרבות. דוגמאות למקומות משומרים: "דרך היין" בזכרון-יעקב, "נווה צדק" בתל-אביב "השכונה הגרמנית בחיפה ועוד.
מדובר בערכים חומריים שהם בגדר ספרי זכרונות חיים, ביטוי של כבוד ושל הערכה למקימי העיר ובוניה, כי בבתי האתמול יצרו את המחר.
יש אבנים עם לב אדם
הרעיון
התבוננות ותיעוד מידע הקשור באתר מסוים בעיר, על כל היבטיו, יוכלו לשלב בתוכם מחקר גיאוגפי היסטורי, זיקה לתולדות הישוב ופיתוח כישורי לומד עצמאי לצד עבודת צוות ו"גאוות יחידה" מקומית.
התלבטות בבעיית שימור אתרים תקנה לתלמידים יכולת התמודדות עם דילמות אקטואליות, הבנת צרכי הפיתוח הסביבתי לצד אילוצים כלכליים, רגישות אסתטית לתרבות העיור ומעורבות קהילתית פעילה.
המטרות
- התלמיד יכיר אתרים מיוחדים בעיר, יבין את מורכבותם וילמד להעריך את התופעות הטבעיות והאורבניות הבאות לידי ביטוי בסביבתו הקרובה. הוא יתלבט בבעיות של שימור אתרים לאור חזון ומציאות, יגבש עמדה של הערכה למורשת העבר ויחזק את זיקתו למקום מגוריו.
- התלמיד ייחשף למקורות מידע מגוונים ולאתגרים אינטלקטואלים וריגושיים תוך גילוי שותפות, מעורבות ואכפתיות כלפי אתרים ומבנים משמעותיים בתולדות העיר.
- התלמיד ירכוש כישורי לומד עצמאי ויכולת עבודה בצוות. הוא יפתח יחסי חברות ושיתוף פעולה עם חבריו לקבוצה ויגלה רגישות לתרבות העיור, תוך כדי התמודדות עם דילמות ערכיות הקשורות לנושא ודרך הצגתן.
השיטה
תלמידי הכיתה יגיעו לבית-פישר. ידונו בבעיית שימור אתרים מול הצורך בפיתוח בכלל ובקרית-אתא בפרט. בתום הדיון התיאורטי יתחלקו התלמידים לקבוצות, יסיירו בחוצות העיר, יתמודדו עם אתרים נבחרים, יבררו את הנושא מזוויות שונות ויציעו פתרונות אפשריים למצב הקיים.
רעיונות מקוריים יועברו לעירייה לבחינת יישומם בשטח.
מהלך הפעילות
10:00 - הגעה לבית-פישר.
10:20-10:00 - שיחת פתיחה (תוכנית היום והכרת בעיית שימור אתרים).
10:40-10:20 - משחק ההיגדים (חלוקת הכיתה ל- 4 קבוצות).
10:50-10:40 - הפסקת אוכל והתארגנות ליציאה לשטח.
12:10-10:50 - יציאה לביצוע המשימות באתרים הנבחרים בסביבה.
12:30-12:10 - ארגון המידע ועיבודו לתצוגה.
12:50-12:30 - הצגת הסיכום במליאה.
13:00-12:50 - סיכום ומילוי דפי משוב.
