מארב לשיירת הנשק הערבית

מפקדה הערבי של העיר חיפה, מוחמד אל- חניטי, יצא לבירות במרס 1948 כדי לרכוש נשק ולהביאו לחיפה. כשנודע הדבר לשירות האזנה של אנשי הש"י בחיפה הורה המפקד, טוביה ארזי, לשדר בתחנת השידור של "ההגנה" בחיפה אזהרה, בשפה הערבית, לאל חניטי ולאנשיו לבל יוציאו לפועל את תוכניתם.

למרות האזהרות המשיכו אנשי אל חניטי בביצוע התוכנית.

השיירה, ובה חמישה כלי רכב, הגיעה בשבע בבוקר לתחנת הגבול בראש הנקרה. אל- חניטי הודיע למטהו על בואו הקרוב וביקש יחידת אבטחה שתלווה אותו לחיפה.

שירות ההאזנה של "ההגנה" קלט את הידיעה והעבירה למטה חטיבת "כרמלי". יחידת הפלמ"ח מרמת יוחנן הוצבה במארב מצפון לקרית-מוצקין. אנשיה התפרסו במקום והחלו בהכנות להתקפת שיירת הנשק הערבית.

כשהתקרבה השיירה לקרית- מוצקין נחסמה הדרך בחביות. אנשי המארב פתחו באש ופגעו במכוניות המלאות בתחמושת.

המכונית הראשונה הצליחה להימלט לכיוון חיפה, והאחרונה לכיוון עכו. ליד בית חרושת נעמן פגעו נוסעיה בנפתלי לוי חבר קיבוץ היוצרים ובחברה נוספת מן הקיבוץ.

מכוניות צבא וניידות משטרה בריטיים חסמו את הכביש. אמבולנס של "מגן דוד אדום" ומכוניות של ה"סהר האדום" טיפלו בנפגעים. נזק רב נגרם לכביש ולבתים מסביב.

שני לוחמי פלמ"ח, עמנואל לנדאו ונעם פסמניק,נפלו בפעולה זו וחברם אברהם אביגדור נפצע קשה. עמנואל לנדאו ואברהם אביגדור קיבלו מאוחר יותר את "אות הגבורה". התינוקת ציפורה וד"ר קלמן שריג מתושבי קרית- מוצקין נהרגו גם הם. שניים נוספים נפצעו. מספר אבידות הערבים נאמד בשבעה עשר, ביניהם מפקדה של העיר חיפה.

השמדת השיירה השרתה אבל כבד על ערביי חיפה. הם הגיבו בחמת זעם. כבר למחרת הותקף אוטובוס יהודי. חמישה נפצעו ואחד נהרג. נוטר ואישה נהרגו מירי צלפים ערבים במרכז המסחרי וכמוהם גם שני חיילים בריטים.

ליד עכו הותקפו עובדי חברת החשמל שעבדו באיזור וחמישה חיילים, ממשמר הליווי שאבטחו אותם, נהרגו גם הם.

בתגובה הפעילה "ההגנה", צלפים ויחידות חי"ש אשר ירו ופוצצו עמדות של הערבים ופגעו באוטובוסים שלהם. באותו סוף שבוע נהרגו עשרה ערבים ושמונה עשר נפצעו.

סיכמה: איריס בן עזרא, עפ"י ספר "ההגנה" בהוצאת מערכות. 27.11.2003.