קרית בנימין

בשנת 1937 הוקמה קריה חדשה מערבית לכפר עטה, על ידי פועלים ממפעל "נשר" שחיפשו מקום זול וקרוב לבנות בו את ביתם. השם - קריית בנימין נקבע מתוך תקווה לקבל תמיכה ממוסדות הברון, תקווה שהתבדתה במהרה. תוך כשנה התיישבו בקריית בנימין כשלושים משפחות, רובם פועלי נשר אך חלקם פקידים, פועלי בניין ואחרים.

בניגוד לכפר עטה בקריית בנימין הייתה ההתיישבות מתוכננת ומוסדרת: "חברת הכשרת מפרץ חיפה" בנתה בין השנים 1934-1936 את תשתית היישוב: הרחובות הישרים, השדרה המרכזית הנטועה עצי נוי, תוכננו שטחים ציבוריים, גינות ופארק, הוסדרו דרכי הגישה ליישוב ואפילו תוכננה אספקת המים. לצורך זה ניבנה מגדל המים הגבוה של קריית בנימין. המגרשים היו כמקובל בני דונם אחד - מספיק להקמת בית ומשק עזר לצידו.

תושבי קריית בנימין דאגו מייד להקמת אגודה מוניציפאלית על מנת שתטפל בכל עניני הציבור ביישוב.ועד האגודה נבחר אחת לשנה מקרב אנשי המקום ועל ידם. הוועד המקומי עסק בקליטת עולים, הפעיל מוסדות חנוך וכו'. אך למרות רמת הארגון והשיתוף ההתפתחות של הקריה נעצרה כעבור זמן קצר מאוד: מאורעות 1936 - 1939 ערערו את המצב הביטחוני בכל הארץ. בקריית בנימין חלק ניכר מהמגרשים לא נמכר ובחלק אחר לא נבנו הבתים כלל. מצב הביטחון ואיתו חוסר התעסוקה החמור גרמו לעיכוב בהתפתחותה העירונית של קריית בנימין.

המוסדות הציוניים ניצלו את המצב והקימו בחלקה הדרומי של הקריה מחנה ארעי לגרעיני התיישבות: הראשונים היו חברי קבוצת "נוטע- בונה", אחריהם באו חברי "הכשרת תלמים" וקבוצת "נתיב". הקבוצות ניצלו את האדמה החקלאית ושימשו ככוח עזר לשמירת בטחון האזור בעודם מחכים לעלייה לנקודת הקבע. במהלך שנות השלושים הוקמו בסביבות קריית בנימין מספר קריות עצמאיות. כל אלה אוחדו בשנת 1951 והפכו למועצה המקומית קריית בנימין: קריית נחום, קריית שטנד, קריית פרוסטיג וקריית בנימין עצמה, שהייתה היישוב הגדול ביותר וכללה גם את שכונת התימנים. בשנת 1965 מוזגה המועצה המקומית קריית בנימין עם כפר אתא למועצה מקומית גדולה - מועצה מקומית קריית אתא. בשנת 1969 הפך פרי מיזוג זה לעיר קריית אתא.