בניה והתפתחות

במהלך שנות הארבעים חל גידול מתמיד באוכלוסיית כפר אתא. בשנת 1943 נמנו בכפר 1600 תושבים. כעבור מספר חודשים, במהלך שנת 1944 כבר נספרו 2000 תושבים. במקביל חלה ההתפתחות פיזית בכפר אתא: נסללו הכבישים לכפר חסידים ולקריית ביאליק, ונחנכו שלושת הרחובות הראשונים שנסללו ע"י המועצה המקומית.

ניתן להבחין בשני תהליכים מקבילים בפיתוח הפיזי של כפר אתא: מצד אחד 'עיבוי' המערך הפיזי של היישוב ע"י בנייה מוגברת במגרשים הקיימים, ע"פ תכנית המתאר של קאופמן, ומצד ניתן לראות הקמת שכונות חדשות על קרקע לאום או פרטית. כך לדוגמה הוקמה בשנת 1946 שכונת התימנים בקריית בנימין או שיכון חיילים משוחררים משנת 1947. וכמו בשנים קודמות למפעל אתא היה חלק ניכר גם בתחום הבנייה.

בשנת 1943 פנתה אל אריך מולר קבוצת עובדים בבקשה לעזרה בהקמת שיכון לפועלים. חברי הוועד פנו למתווך, קנו 50 דונם וחילקו אותם ל- 43 מגרשים בהותירם שטח למבני ציבור כמו צרכניה וביה"ס (בי"ס תיכון ע"ש דוד רמז). שני מגרשים הוקצו לאחות ולמזכיר ההסתדרות בכפר עטה מכיוון שכל החברים באגודה היו חברי הסתדרות. על מנת לזרז את הבנייה העביר הוועד את האדמה לקק"ל והוקמה 'אגודת שכון אתא'. ב- 1945 התחילה הבנייה על קרקע של הקק"ל ע"פ תכניות שסופקו ע"י חברת השיכון.

בחודש יולי 1946 נכנסה קבוצת החברים הראשונה לבתים בשיכון אתא א'. בשנים הבאות נכנסו לביהח"ר חיילים משוחררים ואף אלה היו זכאים לדירות בשיכון. המטרה הייתה לבנות בתים עם משק עזר להשלמת הכנסה. בחצרות הבתים הוקמו לולים ונשתלו גינות ירק לצד עצי פרי נשירים, הדרים, אורנים פיקוסים ושיחי ורדים. פרנסה נוספת הייתה משיחי תות שדה שהגיעו לארץ באותה עת. קילו תות שדה היה עולה כמו שכר יום עבודה. את הפירות והתותים מכרו בחנויות בחיפה באופן עצמאי.

בשנת 1949 נבנו שיכוני אתא ב', בתים בודדים לצד בתים משותפים בני ארבע דירות. בשיכון קנו בתים אנשי כפר אתא לצד אנשי בית החרושת אתא.

בסמוך לכפר אתא היה גם מחנה ארעי של הקק"ל שם שהו לפרקי זמן שונים ארגונים וחבורות עולים לפני העלייה לנקודת הקבע ("נוטע בונה" שהו במחנה בסוף שנות השלושים ואחריהם באו קבוצות "תלמים" ו"בנתיב").