סיפור המאורעות

בסוף אוגוסט 1929 סערה הארץ כולה. מאורעות דמים פרצו בירושלים בשל סכסוך על זכויות היהודים ליד הכותל המערבי. המנהיגות הערבית ניצלה את האירוע וליבתה יצרים. ישובים הותקפו בכל רחבי הארץ. טבח נערך ביהודי חברון. רבים פונו מבתיהם בערים המעורבות וישובים שלמים ניטשו על פי הוראת המוסדות.

גם בכפר עטה סערו הרוחות. הישוב הקטן והמבודד, לבד מכפר חסידים השכנה וחוות סבינה - היא כפר ביאליק היום, היה מוקף כפרים ערביים: ווערת אל סריס, ראס עלי, סעסע, כסאייר, שפרעם, הושע ותמרה, גם הבדואים, שנטו אוהליהם בסביבה, היו עויינים.

המוסדות אליהם פנו תושבי הכפר הבהירו כי אין בכוחם להפריש תגבורת , שתשהה במקום באופן קבוע. הם קישרו ביניהם לבין המרכזים הבטחוניים בחיפה ובכפר חסידים. עם המפקד בכפר חסידים סוכם כי ברחבה ממול הבאר תוקמנה שתי משואות גדולות אשר תודלקנה במקרה חרום ותזעקנה את מגיני כפר חסידים לעזרה.

התושבים המודאגים ארזו את מרבית חפצי הערך שלהם והתארגנו להגנה. באחוזת אברמסקי חפרו בור במרכז הרפת, בית האבן היחידי, וטמנו בו את הכסף והזהב יחד עם חפצי הערך האחרים. את הריהוט וכלי הבית הכניסו לתוכה וסגרו היטב את הדלתות. עם ערב נתרכזו כולם ב"בית פישר". בכל הכפר נמצאו רובה ציד ברישיון (קראוס), רובה ציד נוסף ללא רישיון ושני אקדחים בלתי לגאליים, האחד אצל דרמן עם עשרה כדורים והשני אצל משה מרדכי בויים.