פיתוח מוסדות מונציפאלים

פיתוח מוסדות מוניציפאליים על רקע המלחמה:

ועדת השמירה הייתה הועד הלא רשמי של כפר עטה. עם השנים לקחו לעצמם את הטיפול גם בסוגיות 'אזרחיות' כמו עניני קרקעות ותכנון עירוני. בשנת 1940 נבחרה ועדת השמירה כוועד מושבה זמני לשם ניהול כל הפעולות המוניציפאליות במקום. מכיוון שהזמנים מכתיבים "ליכוד וארגון מכסימליים" כדברי אריך ביהם, ראש וועד המושבה. התפקיד העיקרי של הוועד היה לדאוג לניהול השוטף של היישוב. אחת ההחלטות הייתה לדאוג לעיבוד האדמות חקלאיות על מנת לדאוג לצורכי מזון זמינים למקרה של חוסר. את העיבוד העבירו לקיבוצים השכנים ובמקביל עודדו לעבד כמה שיותר חלקות בכפר.

תפקידו השני של הוועד המושבה היה לעבד את החוקה המשפטית והמוניציפאלית של הכפר. התפקיד השלישי היה ייצוגי בעיקרו - לייצג את הכפר מול מוסדות היישוב והממשלה. רמת ההתארגנות הייתה מקומית אך מהר מאוד התברר כי אין מנוס מליצור גוף מנהלי שיקבל סמכויות ותמיכה גם משלטון המנדט. ואכן, ביוני 1941 הסתיים תפקידו של ועד המושבה. והוקמה מועצה מקומית.

ביוני 1941 הוקמה המועצה המקומית כפר אתא. חלק מהתושבים, בעיקר בעלי הנכסים התנגדו להקמת מועצה מקומית. אך רוב התושבים רצו בהקמת מועצה מקומית בעלת חוקה מתקדמת הקובעת זכות בחירה דמוקרטית, מסים מדורגים בהתאם לערך הרכוש שנותנת אפשרות לפתח את היישוב כמקום מודרני. ע"פ ישיבות הוועד נראה שהתושבים עדיין ראו עצמם כחקלאים ואת כפר אתא ככפר חקלאי שבצידו מפעלים ובית החרושת אתא. המהלך נתקל בביקורת של האנגלים שטענו שגודל היישוב ואדמותיו אינו מצדיק אמנם הקמת מועצה מקומית אך העובדה שהיישוב רחוק מחיפה הכריעה את ההחלטה והוקמה המועצה המקומית כפר אתא בראשות אריך ביהם - נשיא ואריך מולר- סגן הנשיא.

זו הייתה המועצה המקומית השנייה אחרי קריית מוצקין.

אחד המפעלים הראשונים היה סידור מכון המים של הישוב. ההחלטה הייתה שהמועצה תפעל לקניית מכוני המים הפרטיים מכון קרנצר, באר המושבה, ובאר בויים בעזרת תקציבים ממשלת המנדט. נשכרו שומרים, נפתחה לשכה לעזרה סוציאלית וכעבור שנה אפילו נפתחה סוכנות דואר אחרי שבמשך ששנים היו מניחים את המכתבים מתחת לאבן המרכז הכפר.....

באותן שנים כפר עטה יישוב מבוסס בעל שני סקטורים, החקלאי והעירוני בן 1200 תושבים. באותה שנה אושרה תכנית המתאר. סוגייה אחרת שנידונה בישיבות המועצה וגרמה לויכוחים רבים סוגיית השם. העניין נסגר סופית רק בשנת 1946 עם ההחלטה הרשמית של ועדת השמות על השם - כפר אתא.

בשנת 1943 הפעילה המועצה המקומית כפר אתא את ועדת הבניין. על בסיס תכנית המתאר העירונית שהכין בזמנו האדריכל ריכרד קאופמן. עכשיו אי אפשר לבנות 'באופן אנארכי' כפי שתיאר זאת אריך ביהם. כל בנייה חדשה נעשתה במסגרות ובתהליכים המקובלים של תכנון עירוני מודרני. ביהם, נשיא המועצה המקומית נפנה לטפל בבעיות הבוערות של היישוב כשהראשונה הייתה הספקת המים ליישוב. בכפר אתא היו שני מכונים פרטיים והבאר הפרטית של אתא. יחד עם זאת את רוב התושבים סבלו בימי הקיץ מחוסר מי שתייה. לצורך העניין הוזמנה 'תכנית מים' במשרדי הסוכנות וקק"ל. עוד פעלה המועצה בתחום החינוך. כשהחליטה להקים מבנה ייעודי לבתי הספר שעדין התנהלו בדירות שכורות. בהמשך הוקם גן הילדים ואף מעון. בינואר 1945 התקיימו הבחירות הראשונות למועצה מקומית.