ההסתדרות

מאז הקמתה של ההסתדרות עובדים הכללית בארץ בשנת 1921 עד לשנת 1927 הוקמו מועצות הפועלים בערים הגדולות. מספר חברי ההסתדרות בערים הגיע בשנת 1927 לחמישה עשר אלף, מהם כשליש בחיפה בלבד. הפירוש של ההסתדרות ומועצות הפועלים נבע ממגוון פעולותיה. זו לא הייתה מסגרת מקצועית גרידא כי אם ארגון המטפל בכל הנושאים החברתיים, תרבותיים, ארגוניים ומקצועיים של חבר הסתדרות, במקום מגוריו.

בראשית שנות השלושים כשהוקמו מרבית בתי החרושת ובתי המלאכה הקטנים בכפר עטה עלה מספר הפועלים ואיתם הצרכים והשאיפה למצוא מסגרת התארגנות מתאימה.

במהלך שנת 1934 נוסד התא ההסתדרותי של כפר עטה. פרי התארגנות של מספר תושבים.

הקמת "בית ההסתדרות" שלמעשה לא היה יותר מצריף ארעי לוותה בהתנגדות רבה מצד מוכתר הכפר מר פישר בגלל ההבדלים האידיאולוגיים בין הקבוצות. הקמתו, בנוסח מבצעי התיישבות הרואיים, לוותה בפציעת אחד החברים שנפל מהגג ושבר את היד......

ב"אסיפת הפועלים", המוסד המרכזי בחיי הציבור, נבחר משולם פרלמן למזכיר "ועד פועלי כפר עטה". פרלמן והאסיפה עסקו בענייני האיגוד המקצועי והן בענייני החברה: עבודה, חינוך, תרבות, ספורט וכו'. לשכת ההסתדרות של כפר עטה טיפלה גם בחברי הקיבוצים רמת יוחנן ושמיר. בכפר עטה רוב חברי ההסתדרות היו קשורים ל"ליגה הסוציאליסטית" (לימים מפ"ם) אשר כוחה במקום היה רב מכוחה של מפא"י.

הלשכה המקומית ניסתה לבסס את מקומה כלשכה המרכזית בענייניי הפועלים בכפר עטה אך נתקלה בקשיים רבים. כל עוד היה המצב הכלכלי בארץ שפיר מצבם של הפועלים היה מניח את הדעת, אך באמצע שנות השלושים וביתר שאת לקראת שנות הארבעים כאשר המצב הכלכלי היה קשה. חולשתה של הלשכה הביאה למתחים ואפילו לשביתת פועלים ללא אישורה של מפ"ח. אחד הגורמים לחולשתה של הלשכה הייתה העובדה שבענייניי פועלי "אתא", בית החרושת הגדול והחזק, יזם אריך מולר, המעסיק את ארגונם כחברי הסתדרות ישירות לחיפה. כשרק בכל הקשור לחברה ותרבות הצטרפה הקבוצה ל"ועד פועלי כפר עטה".

יחד עם זאת תרמה ההסתדרות רבות בכל הקשור להקמת שירותים קהילתיים, ציבוריים ואפילו בארגון השלטון המקומי. כך הוקמה המרפאה של חברי ההסתדרות, מייסודה של קופ"ח, הצרכנייה שמכרה מצרכי מזון וכלים בהוזלה לחברי ההסתדרות, מפעל ההזנה לילדי ביה"ס ופעולות שונות של מעורבות חברתית כמו קליטת עליה, מלחמה למען עבודה עברית ומכירת תוצרת הארץ בלבד.

גם בתחום התרבות הייתה ההסתדרות פעילה: הספרייה שהוקמה ב"צריף ההסתדרות", הייתה פתוחה לכולם. שם ניתן היה לקרוא עיתונים, ספרים, ללמוד בקורסים לעברית, לשמוע הרצאות לראות סרטים וגם לנהל ויכוחים פוליטיים שהיו חלק בלתי נפרד מהווי החיים אז.

ועדת התרבות ארגנה מסיבות, ערבי שירה והוציאה את עלון פועלי כפר עטה - "ניבים".

תחום החינוך היה מכשיר מהותי של ההסתדרות. במסגרת זו פעל "ועד פועלי כפר עטה" להקמת גן הילדים בכפר עטה. אשר זכה לכינוי ה"גן האדום" (1938), אך בכך לא היה די, והוקם גם מעון הילדים של "ארגון אמהות עובדות", בניהול חסיה זבילבסקי, שלמדה להיות מטפלת, חזרה לכפר ונבחרה לנהל את המעון.

ב- 1941 הוקם גם בית הספר - "בית חינוך לילדי עובדים" בבית צינובר, בצמידות לביה"ס הדתי שכבר פעל המבנה. בשנת 1947 עבר ביה"ס במבנה חדש, שהוקם במיוחד לצורך זה ברחוב רמז (היום חט"ב א' רוגוזין).