מוסדות מונציפאלים
הוועד הראשון
בתחילת 1934 התכנסו חברי "אגודת ישראל - וורשא" והחליטו לבחור וועד מיצג. עיקר פעולותיו היו בייצוג התושבים מול המוסדות, במיוחד בעניין הסדרי הקרקעות.
הוועדה הניטרלית
בגלל המשבר הכלכלי של שנת 1926 נוצר מצב שחלק ניכר מרוכשי הקרקעות בכפר עטה לא הצליחו לסיים את רכישתם. "אגודת ישראל - וורשא" וקהילית ציון" נקלעו לקשים כספיים חמורים. ההליך החוקי התעכב, האדמות לא הועברו לבעליהן גם אם שילמו את כל החובות ובמקביל גבר הביקוש לאדמות בכפר עטה. חוסר הבהירות בעניין האדמות הביא גם למתיחויות בין התושבים עצמם ולסכסוכים רבים. התוצאה היתה שחברת "קהילת ציון", שלא שולמו לה כל חובותיה מ"אגודת ישראל וורשא", הכריזה על הקפאת האדמות שברשותה לבנייה או לשימוש חקלאי כאחת. התגובה של חברי הוועד של כפר עטה להגברת הפיקוח של "קהילית ציון" הייתה פנייה לסוכנות בבקשה להתערב בסוגיה ולפתור אותה. כך הוקמה בשנת 1935 "הוועדה הניטרלית" עליה הוטל התפקיד של חלוקת האדמה. תוצאה ישירה של עבודת הוועדה הייתה ראשיתו של התכנון העירוני בכפר עטה: קביעת גבולות היישוב, עריכת מדידות ותכנון כבישים, שטחי ציבור ורחובות חדשים. חברי הוועדה נבחרו בשל היותם אישיות ציבורית וחסרי אינטרס, לא מכפר עטה ומכאן השם - הוועדה הניטרלית. כן הוחלט שמי שיטפל בנושא יהיה המתכנן ריכרד קאופמן, "מתכנן הבית" של ההסתדרות הציונית שכבר היה מעורב בתכנון הכולל של האזור.ריכרד קאופמן תכנן את תכנית המתאר הראשונה של כפר עטה.
בשנת 1936 פנו לקאופמן ובקשו ממנו להכין תכנית מתאר מפורטת לקריה ע"פ כל הקריטריונים לתכנון מודרני: חלוקה לאזורי מגורים, תעשייה ובתי מלאכה, הקצאת שטחים לצרכי ציבור כמו גן, ביה"ס, בית העם, מרפאה בית הכנסת וכו'. קאופמן הכין תכנית מפורטת בדומה לסגנון שכבר קנה לו שביתה בחיפה ובירושלים - מערכת של רחובות עם התייחסות לגנים, כיכרות, שדרות ראשיות ומבני ציבור. באוקטובר 1936 אחרי קבלת התכנית פנתה הוועדה להגרלת המגרשים.
אחת הבעיות, שעמדו לנגד עיניו בעת התכנון, הייתה העובדה שחלק מבעלי המגרשים לא עלו כלל לארץ, לכן על מנת למנוע עיכובים בפיתוח היישוב הוחלט להוציא להגרלה את המגרשים הדחופים - אלה הקרובים לצירים הראשיים בעוד השאר, וחלק גדול מהאדמות החקלאיות של כפר עטה הושארו בידי האגודה המיישבת לחלוקה בעתיד.