התאוששות והרחבה 1933-1930
בסוף שנת 1929 הוקמה כפר עטה מחדש אחרי שננטשה במאורעות 1929. עם החזרה ליישוב עוד עסקו רוב התושבים וקבוצות הפועלים לצידם בחקלאות, אבל מהר מאוד התברר כי העלייה החמישית - "הייקים", שהגיעו באותה עת לארץ בעקבות עליית היטלר לשלטון, שינו את התמונה הכלכלית וההתיישבותית: מיישוב חקלאי הפכה כפר עטה לקריה תעשייתית המורכבת מבתי חרושת משפחתיים ובתי מלאכה זעירים לצד בית חרושת גדול וחשוב בקנה מידה ארצי כמו מפעל אתא של משפחת מולר. במקביל התפתחו בכפר עטה גם ענפי שירותים נדרשים כמו מאפיה מקומית, מסגריה, מפעלי הספקת מים פרטיים וכו'. ועדת השמירה שארגנה את חיי הישוב פינתה את מקומה לוועד הכפר שכיהן בתפקידו עד להקמת המועצה המקומית בשנת 1941.
השינוי הכלכלי גרם להגירה של מתיישבים חדשים שבאו לכפר עטה. חלקם כתוצאה "מהגירה פנימית", ממקומות אחרים בארץ. חלקם משום שנטשו את חיפה הערבית לדוגמא, בגלל מאורעות 1929 או שפשוט נדדו בעקבות הפרנסה. קבוצה אחרת שתרמה להתפתחות כפר עטה היו עולי העלייה החמישית - "הייקים" - בעלי ההון הקטן שחיפשו קרקע פרטית להתיישבות בקרבת הערים הגדולות. מספר המשפחות שחזרו לכפר עטה בראשית שנות השלושים, גדל היישוב ומנה בשנת 1935 כ - 400 תושבים. אך באותן שנים עדיין הייתה כפר עטה יישוב חלקאי, כשחלק ניכר מהאדמות היה ברשות הקק"ל ולא האגודה הראשונית. המפנה האמיתי בתולדות היישוב התחיל רק בסוף שנת 1933.
