רקע
בשנות השלושים חלו מספר תהליכים במקביל באזור המפרץ וכפר עטה. כפר עטה כבר לא מבודדת אלא חלק מהתיישבות כוללת במפרץ חיפה על אדמות חברת הכשרת הישוב וקרן קימת לישראל. ראשיתו של שלטון המנדט הבריטי והעלייה החמישית שהתחילה באמצע שנות השלושים יצרו מצב בו אדמות מפרץ חיפה שהיו קרובות לחיפה ונמל שנפתח בשנת 1933 היו אטרקטיביות במיוחד.
הרקע התכנוני ליישובים החדשים שנוסדו במפרץ היו תכנית רעיונית ותכנית אב של "חברת הכשרת היישוב" שראשיתן כבר במהלך שנות העשרים, אך לכדי מימוש הגיעו רק במהלך שנות השלושים.
מכאן שאת הדיון בפרק זה יש לייחד לשני מישורים:
1. התפתחות ההתיישבות במרחב הקרוב לכפר עטה - קריית בנימין עיר גנים,קרייית פרוסטיג וקריית שטנד.
2. התפתחות וביסוס ההתיישבות המחודשת בכפר עטה.
הבסיס התכנוני של מפרץ חיפה:
למעשה, כפר עטה הוקמה ללא התייחסות לתכנון עירוני כולל. כך נוצר מצב שתפרוסת היישוב הייתה מפוזרת ומרוחקת, ללא התייחסות לשטחי ציבור, מבני ציבור או אפילו לרשת רחובות. רק במהלך שנות השלושים חל שינוי בגישה. הבסיס התכנוני לבנייה החדשה ולקריות הנוספות שנוסדו מסביב לכפר עטה היה תכנית רעיונית משנות העשרים.
תכנית קאופמן - תכנית דיאגרמטית לתכנון המרחב בין חיפה לעכו:
כבר בשנת 1926 עם תום תהליך רכישת אדמות מפרץ חיפה נדרש הארכיטקט ומתכנן הערים ריכרד קאופמן לתכנון רעיוני של כל המרחב. התכנית שהייתה בגדר תכנית אב בהעדר רשות תכנונית מרכזית נערכה על מנת לאפשר לחברת "הכשרת היישוב" לשווק ולמכור את האדמות שברשותה במפרץ חיפה אחרי הכשרתן.עיקרי תכניתו של קאופמן התייחסו אל הכרמל ומפרץ חיפה כמרחב תכנוני אחד. לטענתו מרכזי הפיתוח צריכים להיות במפרץ חיפה. את הכרמל יש להועיד למגורים, לשטחים ירוקים וכו'. את הנמל תכנן בשפך הקישון כשבעורף הנמל יקומו שטחי אחסון,תעשיה ו"קריית עבודה". את שטחי החולות תכנן למגורי הפועלים. בתכנית כלל גם מערכת תחבורה שתשען על רכבת ופס ירק שישמור על האופי הטבעי של החוף. במרכז, בין עכו העתיקה שנועדה לשימור בשל ערכיה האורבניים וחיפה בצד ביקש להקים את "עיר המפרץ" היא "כורדאנה" ע"ש מעיינות כורדאני הסמוכים. לצורך מימוש התכנית הועברו חלק מאדמות המפרץ לידי חברה חדשה, היא "החברה הכלכלית לארץ ישראל" (C.E.P 1924) שפעלה דרך חברת "גב ים לקרקעות".
תכנית אברקרומבי 1928 - 1934
תכנית האב של ריכרד קאופמן קיבלה משנה תוקף בשנת 1928 ע"י מתכנן הערים פטריק אברקרומבי, שהוזמן ע"י המוסדות המיישבים לתכנן תכנית נוספת לאזור על רקע הידיעות שהבריטים עומדים להלאים חלק מהשטח. בשנת 1934 הוצגה התכנית של אברקומבי שהתבססה על חילופי שטחים בין שלטונות המנדט לבין קק"ל . כעבר מספר שנים כשגבר הלחץ לבנייה למגורים היא יושמה בחלקה הגדול, ומהווה את התשתית התיכנונית לכל אזור הקריות.
בהתאם לתכנית של אברקרומבי נוצרו במפרץ חיפה שלושה מוקדי תעשייה ומלאכה. בין השטחים התעשייתיים ובין אזורי המגורים תוכנן "פס הירק" רצועה של מערכת נטיעות ציבורית ברוחב של 250 מ' שתיצור איזור (ZONING) והפרדה בין השטחים.
תכנית זו היותה את הבסיס התיכנוני להקמתן של מספר שכונות פועלים שענו על הביקוש ההולך וגובר למגורים זולים וקרובים למוקדי התעשייה החדשים שנוצרו באזור. כך הוקמו כבר בשנת 1933 קריית נחום היא "עיר גנים" וקריית פרוסטיג. הקריה הגדולה והמאורגנת ביותר הייתה קריית בנימין שנוסדה בשנת 1937. בשנת 1939 הוקמה קריה נוספת - קריית שטנד. כל אלה סבבו את כפר עטה שהפך למוקד העירוני, ציבורי וחברתי של האזור.
באותה עת יש לזכור קמו גם הקריות ממערב כמו קריית חיים, קריית ביאליק ואחרות.
