רחובות, שכונות ואתרים

עץ נשיר ששמו המדעי נגזר מן המילה היוונית שפירושה חוד, קוץ. הוא אופייני לאזורים מדבריים, בעל עלים מנוצים, פרחיו הצהובים קטנים, צבורים בקרקפות קטנות ופורחים פעמיים שלוש בשנה, בעיקר בסוף הקיץ ובסתו. עצי השיטים נזכרים במקרא כעצי מדבר וכאחד החומרים בו נעשה שימוש בבניית המשכן.

צמחי א"י בתמונות