לאתר העיר
צור קשר עזרו לנו עובדות ומספרים דבר ראש העיר ראשי
לדף הבית


גלגולו של שם
ראשוני המייסדים שהגיעו למקום מצאו בו כפר אריסים בשם "כופרתא". הם אימצו את הצליל המקומי וקראו לישובם "כפר עטה".
מלומדי ספר אמרו כי יתכן וזהו שיבוש השם העתיק של המקום "כפר עצה". עטה בארמית - עצה. הם סיפרו כי שם זה ניתן למקום משום שבו התכנסו חכמי הסהנדרין בזמן גזרות אדריאנוס כדי לטכס עצה בענייני הלכה. סברה זו הופרכה על ידי גוייטן ואחרים.
אחרים, כמו אבי יונה, ניסו לראות בכפרתא שיבוש של שם הישוב העברי הקדום עפרתה.
הערבים שינו את כל השמות הקשורים לשורש עפר (בערבית שד) והחליפום בטייבה (טוב), אך חירבת טייבה הקרובה שוכנת על כביש שפרעם נצרת ואינה מתאימה לישובנו.
כשהגיעו אנשי משפחת מולר, בשנת 1934, הקימו כאן מפעל טכסטיל וקראו לו על שם המקום ATA (עטה), וזאת בשל היות השם קצר, קל, צלילו קליט וצורתו הסימטרית קלה לשרטוט גרפי.
מסתבר כי במהלך ההתכתבות עם חברת האם של "אתא", מפעל הטכסטיל מולר בצ'כיה, שהתנהלה בלועזית, נפל שיבוש בתרגום חזרה לעברית נכתב "אתא".
מר אברמוב, מי שסייע אז ברכישת הקרקע והיה מאוחר יותר מזכיר החברה שנים רבות, מציין כי ההסברים ה"חוכמולוגיים" חוברו במועד מאוחר יותר. לעובדה זו אנו מוצאים חיזוק בסיפורו של אריך מולר על ביקורו של ידידו, הסופר ש"י עגנון, בביתו. עגנון התעניין "אתא" על שום מה?" הסבריו של אריך מולר לא סיפקו אותו והוא אמר: "הב לי כוסית קוניאק, לך לעבודתך, לכשתחזור אסביר לך מדוע נקרא כך המפעל". כשחזר אריך לארוחת הצהריים צהל עגנון לקראתו ואמר: "אני כבר יודע, "אתא" אלו הן ראשי התיבות של "אריגי תוצרת ארצנו" (המשובש היום בפי הנוער: אריגים תוצרת ארצנו).
במשך השנים 1934 עד 1944 שרר בלבול רב בכתובים. בבית חרושת "אתא" אפשר היה למצוא מודעות פרסומת בהן כתוב "עתא" ואחרת. הכפר נקרא "כפר עטה" וגם כאן נמצאו שיבושים כמו "עטא", "אתה" ואחרים. דעת תושבי הכפר לא היתה נוחה מערוב הגירסאות כמו מן השם "אתא" שהוצמד בדיעבד למקום. הם ניהלו מאבק חריף בועדת השמות של קק"ל אשר ערכה דיונים רבים בנושא. כבר בי"ז בתמוז תש"ד, 5.7.1944, דנה הועדה בצורת כתיבת השם וקבעה חד-משמעית: "אתא"! כלומר, הכפר יקרא כפר אתא. ערעורם של תושבי הכפר נדחה ובי"ח באלול תש"ה, 27.8.1945, נקבע בישיבה חוזרת: "כפר אתא". התושבים לא נחו ובמרוצת השנים 1945-1946 ניהלו התכתבות מסועפת בנושא עד אשר זה הוכרע סופית ב-17.3.1946.
הם התקשרו עם מומחים רבים. ברוור טען כי מקור ה"ע" בשפה האידית כמו: עמעס = אמת, ואין לה מקום בעברית. גם בן צבי מציין כי ל"ע" אין כל יסוד. מר פרס סבור שיש לכתוב "אתא" ונימוקיו עמו. וילנאי ציין כי מקום השם בשיבוש השם הערבי "כופרתא", אשר כפי הנראה ניזון משמו הארמי הקודם של הישוב, ופירושו: "כפר קטן". גוייטן, הבהיר כי בארמית "אתא" פירושו: בא, הגיע. כמו "ואתא שונרא" בחד-גדיא שבהגדה של פסח, לכן פירוש השם "כפר אתא" הוא הכפר אשר אליו בא המזל, הגיע האושר.
כמה אירונית היא העובדה כי דווקא שיבוש מיקרי הוא זה אשר החזיר, כנראה, את השם אל שורשיו, אל שמו של הישוב העברי הקדום שהיה כאן. הכתב המקורי השתמר בבית הקולנוע המקומי אשר נקרא "קול עטה" עד אשר סגר את שעריו בשנת 1973.
בשנת 1965 אוחדו המועצות המקומיות כפר אתא וקרית בנימין. הישוב המאוחד נקרא "קרית אתא".
(כתבה: רוחי ליפשיץ).